איזון שווי זכויות במניות "דן" על אף שנרכשו קודם לנישואין

1.         הצדדים הגישו תביעות רכושיות הדדיות .

בתמ"ש 3591/02 עתר התובע להורות על פירוק השיתוף בדירת הצדדים המצויה ברח' *** ב*** (להלן - הדירה) ובתמ"ש 3592/02 עתרה הנתבעת למתן סעד הצהרתי באשר לזכויותיה בנכסי הצדדים ולמתן סעדים לשמירת זכויותיה אלו מכוח סע' 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג- 1973 ( להלן-חוק יחסי ממון).

2.         הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י ביום 27.7.75  ולפיכך חלות על עניניהם הרכושיים הוראות חוק יחסי ממון. על פי הוראות חוק יחסי ממון אין לבצע את איזון המשאבים בין הצדדים קודם לפקיעת נישואיהם ואולם בנדון הגיעו הצדדים לכלל הסכמה, אשר אושרה על ידי ביהמ"ש וקיבלה תוקף של פסק דין, כי ביהמ"ש יאזן את רכושם כבר עתה אף שטרם פקעו נישואיהם.

3.         קודם שנבוא לדון בפרטי מחלוקתם של הצדדים ראוי להקדים ולהביא את עיקרה של מסכת העובדות העומדת ברקע התובענות הנדונות :

כאמור, בני הזוג נישאו זל"ז כדמו"י ביום 27.7.75 ולהם שני בנים בוגרים . עקב משבר שנגלע בין הצדדים הגישה הנתבעת, ביום 28.7.92, תביעת מזונות בשמה ובשם ילדיה בבית המשפט המחוזי בתל אביב. במהלכה של ההתדיינות המשפטית הגיעו הצדדים, בסיועו של רב שכונת נורדאו בנתניה, להסכם אשר קיבל תוקף של פסק דין . ( להלן - ההסכם)

בהסכם זה הגיע התובע לויתורים מפליגים מבחינתו אשר תכליתם לבוא לידי שלום בית עם הנתבעת. בין השאר, התחייב התובע כי כל משכורתו והכנסותיו מכל סוג שהוא יעברו לחשבון הנתבעת (!) וזו התחייבה מצידה לנהל את הוצאות הבית באופן סביר והגון מתוך כספים אלו. כמו כן התחייב התובע להעביר לידי הנתבעת את מלוא זכויותיו הפנסיוניות והרכושיות לרבות מלוא זכויותיו במניית דן שברשותו.

דא עקא, שלום הבית לא שב למעונם של הצדדים . היפוכו של דבר - חייהם של הצדדים תחת קורת גג אחת הפכו לבלתי נסבלים כאשר כל אחד מהם לן בשעות הלילה בחדר נפרד ונעול מאימת התנכלויותיו של הצד האחר (ראה תיאורה של המסכת העובדתית בעניין זה בפירוט רב בפסק דינו של כב' הש' יעקב כהן בתמ"ש 3590/02)

4.         בשל הקרע אשר שב ונפער בין הצדדים הגיש התובע, ביום 17.10.01, תביעת גירושין בבית הדין הרבני האיזורי בנתניה. ביום 28.2.02 פסק בית הדין הרבני כי - "על הצדדים להתגרש בהקדם" וביום 3.11.02 הבהיר בית הדין כי פסק דינו הינו בגדר " חיוב להתגרש" להבדיל מ"המלצה לגירושין". כחודש לאחרי כן, ביום 11.12.02, דחה כב' בית הדין הרבני הגדול את ערעורה של הנתבעת על חיובה בקבלת הגט. על אף פסקו של בית הדין הרבני הגדול מיאנה הנתבעת ליתן גט לתובע תוך שהיא מפרה ברגל גסה את פסק הדין שניתן כנגדה. אשר על כן, פסק בית הדין הרבני האזורי בנתניה, ביום 29.4.03, על מתן היתר לתובע לשאת אשה שניה על פני הנתבעת. אף פסקו זה של בית הדין האיזורי אושר ע"י בית הדין הרבני הגדול אשר ציין והדגיש בפסק דינו את המאמצים הרבים שעשה לשם גיבוש נוסחת ההסכם בין הצדדים והכשלת ניסיונותיו ע"י הנתבעת.

5.         ביום 3.2.02 עתר התובע לביטולו של ההסכם בשל הפרתו היסודית ע"י הנתבעת (תמ"ש 3590/02). כב' הש' יעקב כהן, אשר דן בעניינם של הצדדים, קיבל את תביעת התובע והורה על ביטול ההסכם. די שנביא את הסיפא לפסק דינו בו מבהיר בית המשפט כי - "משהסתיים שלום הבית בין הצדדים, נסחפה תשתיתו של ההסכם ונמוג ההצדק להמשך קיומו עפ"י אומד דעת הצדדים בעת כריתתו . אם הייתה התחיבות למתן מתנה, בטלה היא מהסיבות שפורטו לעיל" (ראה סע' 24 לפסק הדין מיום 4.5.05)

מעת שהובהרו העובדות הנוגעות להליכים הקודמים בין הצדדים נבוא לשורשי מחלוקתם של הצדדים בסוגיות הרכושיות .

6.         מועד הקרע

הצדדים חלוקים בשאלה מהו מועד הקרע בו ראוי לאזן את הרכוש שנצבר על ידם. המחוקק שתק בכל הקשור לקביעת אמות המידה המנחות בקביעת "מועד הקרע". לעניין זה מצאנו את דבריו של פר' אריאל רוזן צבי, בספרו יחסי ממון בין בני זוג, בעמוד 352:

"המחוקק בחר לפרט בהרחבה את סמכויותיו של ביהמ"ש, אך התעטף בשתיקה בכל הנוגע לקביעת קנה המידה להפעלת שיקול דעתו של ביהמ"ש ולאופן הפעלת שיקול דעת זה. מצד אחד מציבה רשימת הסמכויות המיוחדות את התחום במסגרתו יופעל שיקול הדעת האמור, אולם מעבר לכך יהיה ביהמ"ש רשאי לקבוע את קנה המידה שיופעלו... כך, למשל, ההפרדה בפועל  בין הצדדים והעדר מצב של שיתוף ביניהם בפרק זמן כלשהו לפני מימוש האיזון, תאפשר לביהמ"ש להפעיל את סמכותו מכוח הסעיפים 8(3) או 8(4) ולקבוע כי הנכסים יוערכו לפי שווים במועד מוקדם יותר או שנכסים מסוימים אשר נרכשו לאחר מועד ההפרדה, לא יכללו בהסדר האיזון, הכול לפי הנסיבות ולפי העניין...".( הדגשה שלי- צ.ו)            

מכל מקום, בתי המשפט בפסיקותיהם החלו לגבש כללים לגבי הנסיבות בהן יוקדם מועד הקרע ויקבע בנקודת זמן המוקדמת למועד פקיעת הנישואין. כך נקבע שעל בית המשפט לבחון, בין השאר - מתי חל שבר בלתי ניתן לאיחוי ביחסי הצדדים או מתי הגיעו הנישואין לסיומם "דה פקטו", מהו המועד בו החלו בני הזוג בפועל להפריד רכושם ולהתנהל התנהלות כלכלית עצמאית ללא קשר לבן הזוג האחר, האם החל להתפתח קשר זוגי בין מי מבני הזוג עם  צד שלישי המלמד על ריקון חיי הנישואין מתוכן, וכיוצ"ב .

כך, כדוגמה, כב'  השופט טל בפרשת יעקובי קבע כי:

"סעיף 8(4) לחוק מאפשר את הפעלת שיקול דעתו של בית המשפט. במסגרת הפעלת שיקול הדעת מוסמך בית המשפט לקבוע כי איזון שווי הנכסים יהיה לפי שווים במועד מוקדם יותר דהיינו, למשל, עובר לקרע שחל בין בני הזוג. החוק נתן איפוא דעתו למצבים של קרע בין בני הזוג, כך שנכסים שנרכשו על ידי אחד מבני הזוג לאחר מכן, לא ייכנסו לקופת האיזון" (ע"א 1915/91יעקובי נ. יעקובי פ"ד מ"ט (3) 529 , ועוד ראה לעניין זה - בג"צ 2232/03 - פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי ת"א-יפו, תק-על 2006(4), 1748 (2006) בפיסקה 39 לפסק הדין; תמ"ש (ת"א) 15271/96 דפנה שלף נ. יהודה שלף , תק- מש 2001 (3) , 7, 10)

לדידי אני סבור כי בכל הקשור לקביעת מועד הקרע יש לתת דגש ומשקל יתר להיבטים הכלכליים בחיי בני הזוג וליתן את הדעת ומירב שימת הלב לנסיבות דוגמת הפרדת חשבונות בנק בעקבות סכסוך בין בני הזוג, ביצוע רכישות משמעותיות של נכסים באופן עצמאי מבלי ליידע את בן הזוג השני וכיוצ"ב. ביהמ"ש יברר, איפוא, מהי נקודת הזמן בה החלו בני הזוג לנהוג בנכסיהם מנהג "שלי - שלי, שלך-שלך" . (ראה לענין זה כדוגמה את פסק דינה של כב' הש' ורדה פלאוט בתמ"ש 9010/01 ג.מ נ' ג.נ פורסם במאגר נבו ופסק דינה של כב' הש' טובה סיוון תמ"ש 64191/00 ש.ס נ' ש.י פורסם במאגר נבו). בנדון דידן ברי לי כי מעת שהגיש התובע את תביעת הגירושין לבית הדין הרבני אחר שכשל הליך שלום הבית בין הצדדים, חל נתק כלכלי מוחלט בין הצדדים ומעת זו אין לראותם כיחידה אחת הצוברת נכסים למען מטרה משותפת. מועד הקרע בין הצדדים, הינו, איפוא, מועד הגשת תביעת הגירושין לבית הדין האיזורי בנתניה - 17.10.01 .   

7.         המחלוקת באשר לזכויות במניות דן ואמד הרשומות ע"ש התובע

התובע הינו עובד דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ (להלן- דן), אשר בעבר שימשה כקואופרטיב, במסגרת חברותו בקואופרטיב דן זכאי היה התובע לרכוש מניות של הקואופרטיב.